מה תלבשו למסע בזמן?

תלבושות לאורך ההיסטוריה

ירוק רעל

sign7
arsenic for tea

בדים צבועים בירוק היו קיימים משכבר הימים, כפי שניתן לראות בציור המפורסם "נישואי הזוג ארנולפיני" משנת 1434, שהכלה לובשת בו תועפות בד ירוק מעוטר פרווה, להמחשת העושר המשפחתי. היסטוריונית האופנה אמבר בוצ'רט שיחזרה את השמלה בפרק של הסדרה "Stitch in Time", כולל אופן צביעת הבד בירוק, שנעשה בתהליך דו-שלבי, שילוב של צהוב וכחול. אבל צבע ירוק חזק ועמיד היה נדיר.

נישואי הזוג ארנולפיני, ואן אייק

בתחילת המאה ה-19 פותח צבע ירוק חדש ששימש לצביעת טקסטיל, טפטים ואביזרי נוי. הוא היה מבוסס על עבודתו של הכימאי השבדי קארל וילהלם שיל (Scheele), ונקרא בתחילה על שמו ועם המשך ועם המשך הפיתוח "ירוק אזמרגד" בזכות הגוון העז. הירוק החדש זכה לפופולריות רבה בחברה הויקטוריאנית, ושימש לעיטור חפצים מסוגים שונים ואפילו דברי מאכל.

לרוע המזל, כיוון שהצבע היה מבוסס על החומר הרעיל ארסניק (בעברית ארסן או זרניך) חשיפה אליו גרמה השפעות איומות, החל מגירוי בעור, דרך נשירת שיער והקאה ועד מוות מזוויע אצל הפועלים שצבעו בדים או הפועלות שעיצבו אביזרי נוי כגון זרים מלאכותיים. העבודה עם הצבע הייתה ידועה בסכנותיה, והיתרון היחידי שלה היה שבבתי החרושת האלה לא היו עכברים וחולדות.

האיור המבעית הזה, שכותרתו "וואלס הארסניק" פורסם במגזין "פאנץ'." בסמוך לדיווחים על השפעותיו הקטלניות של הצבע הירוק. שלד האישה לבוש שמלת קרינולינה אופנתית, שבשוליה איורי גולגלות. בכמות הבד הדרושה לתפירת שמלה רחבה כל כך יש די רעל כדי להרוג כמה וכמה אנשים.

בבריטניה הצבע החדש היה פופולרי בקרב תנועת הפרה-רפאליטים, ובעיקר אצל המשורר והאמן המפורסם ויליאם מוריס, שמשפחתו הייתה יצרנית של טפטים ובעצמו עיצב הדפסי טקסטיל. הטפטים הירוקים האופנתיים היו מסוכנים במיוחד, כי אבקת הצבע עליהם הושפעה מהלחות באוויר הבית, בשילוב הדבק והעובש, והפיצה גז רעיל, שפגע בעיקר בילדים ובזקנים. לפי השערות מסוימות נפוליאון מת מהרעלת ארסניק שהיה בטפטים באי סנט הלנה, שם שהה בגלות.

זמן רב עבר עד שננקטו צעדים נגד השימוש בחומרים הרעילים לצביעת בגדים וכלי בית, תחילה ביבשת אירופה ורק בהמשך בבריטניה. אבל ארסניק המשיך לשמש בתרופות מסוימות, גם אם במינון נמוך, ולהיות נפוץ כרעל ביתי להדברת מזיקים. כך הוא מופיע במחזה "רעל ותחרה" ובקומדיה השחורה של פרנק קאפרה שנעשתה לפיו לקולנוע, בכיכובו של קרי גראנט.

אותו ארסניק מופיע גם בספר החדש שיצא לאור בתרגומי, "סערה בכוס רעל" מאת רובין סטיבנס. זהו הספר השני בסדרת "מועדון הבילוש וולס את וונג", המשך ל"רצח זה לא מנומס". הבלשיות הצעירות דייזי והייזל מגיעות למסיבת יום הולדת באחוזה המשפחתית, וגם הפעם מתגלה גופה ועליהן לפתור את התעלומה. אפשר לקנות את שני הספרים באתר הוצאת עוץ.

פרטים נוספים על הצבע הירוק בפרט ופריטי אופנה קטלניים בכלל קראתי בספרה של ד"ר אליסון מתיוז דיוויס, "קורבנות אופנה". היא דיברה על הנושא בפרק בפודקאסט "כל השאר היסטוריה" וגם בהרצאה המקוונת הזאת:

לקריאה נוספת:
https://oshawamuseum.wordpress.com/2019/06/21/the-deadly-dress-and-other-fun-fashion-facts/

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם