ג'וליה וויילן היא הקראש האינטלקטואלי החדש שלי*: קריינית מובילה ומצוינת של ספרי אודיו, סופרת, יזמית** ומומחית מדופלמת לתה. לפני כמה חודשים נתקלתי בספר שהיא כתבה, והסתקרנתי מספיק כדי להאזין לו, בהקראתה כמובן. עוד על "השנה שלי באוקספורד" בהמשך.
אבל קודם המלצה חמה על "תודה על ההאזנה" שהיא כתבה ומבצעת. שמעתי אותו לאחרונה ונהניתי כל כך!
העלילה מתחילה כך: סוואני היא קריינית של ספרי אודיו שמקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה. אם תסכים להקליט רק עוד רומן רומנטי אחד, למרות שהפסיקה לעשות זאת לפני שנים, היא תרוויח הון שיעזור לממן את הטיפול בסבתה המידרדרת לדמנציה. פרויקט קצר וקל, בשיתוף פעולה עם הכוכב המיסתורי של עולם האירוטיקה, המוכר לעולם רק בפסבדונים מגוחך ובקולו המרטיט לבבות ואיברים נוספים. בתוך זמן קצר מתברר שהוא דווקא בחור נחמד ושנון, שסוחב איתו סודות מעיקים לא פחות מאלה של סוואני עצמה, המתקשה לוותר על קריירת המשחק הקטועה שלה.
בהתחשב בעובדה שדי בתחילת הספר אנחנו מקבלים הסבר על מהותם של רומנים רומנטיים וההבדלים ביניהם לבין "ספרות נשים" ובכך ששמות הפרקים הם שמות של קלישאות ז'אנריות***, לא קשה לצפות את המהלכים העלילתיים המרכזיים. אבל זה ממש לא חשוב.
היופי בספר הוא דווקא הביצוע בתוך השלד המקובל, והספציפיות של הדמויות, הן הראשיות והן המשניות. הביצוע הזה כולל חילופי דברים שנונים והזדמנויות נהדרות ללהטוטנות בקולות ובמבטאים (בחורות מתות על מבטא אירי, וקשה לא להתאהב בזקנה חדת-לשון מימי הזוהר של הוליווד). היבט מהנה נוסף הוא התייחסויות המטא, החל מניתוח של ז'אנרים ספרותיים ועד לדיון בעתיד עולם הספרות בעידן הבינה המלאכותית.
בהחלט לא הזיקה להנאה שלי מהספר העובדה שבקיץ האחרון ביקרתי בלאס ווגאס ובלוס אנג'לס, ועשיתי סיורים באולפני קולנוע.
"תודה על ההאזנה" לא נמנע מנגיעה בנושאים כבדים, כמו מחלות, פציעה, דמנציה, אפליה, התמכרות ומוות. אבל לרוב אורכו, ובהחלט בסופו, הוא עושה טוב על הלב, והיה אחד המקרים הנדירים שבהם עשיתי האזנה חוזרת לקטעים מסוימים.
הבטחתי להתייחס גם לספרה הראשון של וויילן, "השנה שלי באוקספורד". שמעתי אותו לפני שנה ויותר, ואהבתי הרבה פחות. כנראה שהייתי צריכה להקדיש תשומת לב רבה יותר לאמירה שהוא מושלם לאוהבי הספרים של ג'וג'ו מויס וניקולאס ספרקס, שאינני ביניהם. אלה דוראן היא צעירה אמריקאית המגיעה לשנת לימודים באוקספורד ופוגשת שם מרצה מבריק לספרות ושירה בריטית, שגורם לה לפקפק בעתיד הזוהר שתכננה לעצמה בפוליטיקה האמריקאית. גם כאן הביצוע הקולי של וויילן מעולה, ויש תיאורים מקסימים של בריטניה הכפרית וטיפוסים אקדמיים ייחודיים. וגם כאן לשתי הדמויות הראשיות סודות משפחתיים ואחרים, רוויים בכאב ובעצב. כאמור – פחות לטעמי ויותר מתאים למדף המכונה "ספרות נשים".
*הקודמת הייתה, לפני כמה שנים, ארין מק’קין, לקסיקוגרפית, מייסדת המילון המקוון Wordnik ובעלת בלוג התפירה “שמלה ביום” שבו היא מתעדת את השמלות שהיא תופרת ולובשת ומפרסמת דיאלוגים בדויים בין דמויות על איורים של גזרות תפירה.
** בעקבות "תודה על ההאזנה" הקימה ג'וליה חברה לשיווק ישיר של פרויקטי אודיו בהובלתה. כרגע אפשר לקנות ממנה רק את הספרים שלה, הכוללים את שני אלה ואת "קזנובה", הרומן הרומנטי שמוזכר בתוך "תודה על ההאזנה". (https://audiobrary.com/).
*** שמות הפרקים בספר:
