מגפת הקורונה העולמית שהחלה בשנת 2020, והבידוד הביתי שכפתה על רבים, הניבו שפע של יצירתיות. אנשים שיחזרו יצירות אמנות מחומרים זמינים, הסריטו את עצמם לבד

נהניתי להתראיין לפודקאסט “מינהר הזמן” בשיחה שהנושא המקורי שלה היה “הזמן הוורוד (והכחול)”, אבל התרחבה לסוגיות רבות לפניו, מאחוריו ומצדדיו של הנושא הזה.דיברתי עם ערן

ברנדט באנר היא חוקרת העוסקת בהיסטוריה של הלבוש. היא משקיעה זמן ומאמץ בתחקיר מעמיק ובתפירה של בגדים בהתאם לשיטות ולחומרים מדויקים היסטורית, ומציגה את התוצאות

הצצה למדף ספרי האופנה, ההדרכה וההיסטוריה של האופנה שאני אוהבת. מקור מידע מצוין בעברית לסוגי רקמה שונים, כולל מונחון מועיל לסוגי תפרים. נדמה לי שעדיין

באתר הספרייה הלאומית התפרסם מאמר על גיוסן של בנות הישוב העברי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. חברתי יעל כהנא-שדמי הביאה את הקישור הזה בדף הפייסבוק

פעמים רבות נעשה בסרטים ותוכניות טלוויזיה שימוש חוזר בתלבושות מהפקות קודמות. כאן אפשר לראות שימוש דומה בבדים דומים, לא זהים לגמרי. על הבד ב"קרניבל רו"

ברחבי העולם מוקדשים מועדוני חברים (בואו נודה על האמת, בעיקר חברות) לספריה של ג'יין אוסטן, לעולם שהם מציגים ולכל מה שסביבו. כתבה בעיתון הגרדיאן מציגה

המלצה שלי על ספר הנוגע לנושאים שאני כותבת עליהם. בעיניי הוא מתאים מגיל 10 בערך, ובלי הגבלת גיל מקסימום כי הוא מגניב מספיק.ב"סוכנות הבילוש וולסטונקראפט"

לפני שנים רבות תירגמתי את הספר "האפיפיורית יוהנה" מאת דונה וולפולק קרוס. הספר אהוב ונקרא עד היום, וכעת אפשר לרכוש אותו גם דיגיטלית, בלי לצאת

בשנת 2018 נסעתי לטיול בסקוטלנד, שכלל בין השאר ביקור באתרי ההתרחשות והצילומים של סדרת הטלוויזיה "זרה", לפי סדרת הספרים "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון (Outlander). צילומי

בשנת 2016 יצא לאור בתרגומי “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן (עריכת התרגום – מיכל לעדן). רומן המכתבים הזה כלול בתוך הספר “אהבה וידידות” בהוצאת תמיר,