בזמן מלחמת העולם השנייה הזמין לעצמו וינסטון צ'רצ'יל אצל החייט הקבוע שלו סדרת אוברולים שכונו "חליפות סירנה", על שם צופרי האזעקות. היו לו אוברול מקטיפה ואחר מבד חליפה עם פסי סיכה, וגם כאלה מבדים שגרתיים יותר. הם נחשבו בגדים נוחים ללבישה מהירה מעל הפיג'מה בזמן אזעקה לילית, והוא מצולם בהם גם בשעות היום, בלונדון ובכפר. הבגדים אמנם נתפרו בהזמנה אישית, אבל אפשרו לראש הממשלה להפגין הזדהות עם הפועלים ועובדי החירום בתקופת המלחמה.
במוזיאון בקנט מוצגת חליפת הקטיפה של צ'רצ'יל יחד עם נעלי בית שראשי התיבות של שמו רקומים עליהן, וכובע שהיה חביב עליו בזמן שצייר. בטקסט הנלווה באתר המוזיאון מסופר, בין השאר, שלבש אוברול גם בביקור אצל פרנקלין רוזוולט בארצות הברית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה האוברול היה לבוש רווח של פועלים וגם פועלות, ופורסמו לא מעט גזרות תפירה שלו. הוא מופיע גם בדמותה המיתולוגית של "רוזי המסמררת".
אוברולים מככבים בהרצאה שלי על תחזיות עבר לבגדי העתיד, ופעמים רבות מייצגים בגד עתידני, אולי כיוון שהוא לכאורה נוח במיוחד. אישית, קשה לי להבין כיצד הם נחשבים נוחים, שהרי הם מקשים על עשיית צרכים, בעיקר לנשים. אולי ההנחה היא שבעתיד הבעיות האלה יפתרו מאליהן.
על האוברול של צ'רצ'יל שמעתי לראשונה בהרצאה הזאת על ההיסטוריה של בגדי בית (בעיקר של גברים):
