בורדה בעברית

את כתב העת בורדה ייסדה המו"לית אן בורדה בגרמניה, והחל משנת 1950 יצאו לאור גליונות חודשיים ובהם גזרות אופנה והוראות למלאכת יד ולבישול. העיתון מתורגם לשפות שונות, והיה למשל כתב העת המערבי הראשון שהגיע לברית המועצות בסוף עידן הקומוניזם. בישראל היה בורדה במשך שנים רבות המותג החזק ביותר בתחומו, אם כי שווקו כאן גם נויה מודה בגרמנית ומגזינים נוספים בשפות שונות. הוא נמכר כאן עד היום, פעמים רבות במהדורה באנגלית. כמו רבות ורבים אחרים, אני למדתי לתפור בעזרת בורדה, ועד היום מרגישה סיפוק מסוים כשאני מצליחה למצוא בקלות את חלק הגזרה הרצוי על הדף הענק והצפוף בקיווקווים צבעוניים.

בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היתה תקופה קצרה שבמהלכה דאגה רשת סטימצקי לתרגם את בורדה לעברית. כמתרגמת וחוקרת תרבות, מעניין אותי לראות את הגליונות מאותה תקופה ולנסות להבין את הלך הרוח והקריטריונים שעמדו מאחורי החלטות התרגום. ראשית, ברור שההתאמה לישראל נעשתה באופן מצומצם, שככל הנראה הוכתב מלמעלה. בעיתונים יש מודעות פרסומת ישראליות, והטקסט מתורגם לעברית, אבל אין שום שינוי בתצלומים או בתוכן העיתון. כך, גיליון שהופיע לקראת דצמבר כולל דמויות לבושות לארוחת חג המולד וילדים המחזיקים מתנות ארוזות. בטקסט יש ניסיון מסוים להתאמה תרבותית, כיוון שהוא מדבר על חנוכה ולא על חג המולד.

ככל הנראה, המיזם לא צלח מבחינה מסחרית, ונזנח בהדרגה. בהתחלה תורגמו כל חלקי העיתון – דפי הכרומו ובהם תצלומי צבע של דוגמנים וטקסט שמתאר את הבגדים והסגנון וכן החלק המרכזי של החוברת ובו ההסברים הכלליים לשיטת התפירה של העיתון והסברים לכל דגם נתון. בהמשך צומצמה ההשקעה, עד שלמעשה רק דף השער מתורגם, ורוב התוכן נשאר בגרמנית המקורית. בתקופה זאת אפשר לראות גם תקלות בכיוון ההדפסה, המעידות על כך שדוברי עברית כנראה לא היו מעורבים בתהליך. לפני כעשור היה ניסיון מחודש להוציא מגזין תפירה בעברית, אבל גם הוא לא החזיק מעמד זמן רב.

מעניין לראות את מונחון התפירה שצורף לעיתונים עם תרגומי לעברית של המונחים השכיחים בהוראות:

קניתי ספר על ההיסטוריה של גזרות הנייר לתפירה ואני מקווה שיהיה בו חומר גם על כתבי עת כמו בורדה, למרות שההמקדות שלו בשוק האמריקאי.

כפי שאפשר לראות בתמונות, אוסף הבורדות שלי עתיק יומין. בשנים האחרונות אני מעדיפה לקנות מעטפות גזרה, שכוללות כבר את הצורות הדרושות וחוסכות את הצורך להעתיק אותן (צריך רק לגזור). באחד הגליונות הישנים ההם מצאתי במקרה הדפסי אופנה תלויים על הקיר לקישוט. ומה איתך, בורדה מעלה בך הרהורים נוסטלגיים? אשמח לשמוע.