מה תלבשו למסע בזמן?

תלבושות לאורך ההיסטוריה

חיפוש

צווי האופנה בעתיד

sign7

במסגרת העיסוק שלי בהיסטוריה של האופנה עניין אותי לבדוק אילו תחזיות היו בעבר לגבי אופנת העתיד. עתידני המאה ה-19 דמיינו בהצלחה שלל חידושים טכנולוגיים, אבל רובם לא העלו על דעתם שגברים ונשים ילבשו בגדים זהים. גם כשציירו שיחות וידאו מתוחכמות, עדיין נראו בשני הצדדים ג'נטלמנים בצילינדרים וגברות במחוכים.

אחת התחזיות האופנתיות המפורטות ביותר שמצאתי הייתה סיפור מאויר שהופיע בשנת 1893 בכתב העת הבריטי הפופולרי סטראנד, שפרסם בין השאר את סיפורי שרלוק הולמס של ארתור קונאן דויל. הכותב מזוהה בשם W. Cade Gall, ולא הצלחתי למצוא יצירות נוספות פרי עטו.

סיפור המסגרת מקסים: ג'נטלמן זקן ממיודעינו הופתע לגלות בספרייתו ספר מוארך, כרוך עור, שהתברר כי פורסם בשנת 1993, מאה שנה בעתיד. מיד התחיל לקרוא ואף להעתיק את התחריטים. כותרת הספר מן העתיד היא Past Dictates of Fashion, כלומר "צווי האופנה בעבר", ומחברו Cromwell Q. Snyder, Vestamentorum Doctor, שם ארוך וסבוך ואחריו תואר לטיני שמשמעותו "דוקטור לענייני ביגוד".

האיור הראשון בו מציג אדון וגברת באופנת 1893, כפי שהייתה באמת: היא בחצאית רחבה המגיעה עד הרצפה כמעט, מותניה מוצרים במחוך ומעליו שרוולים תפוחים ועל ראשה כובע מהודר. הוא בחליפה גברית הכוללת מותניה, מעיל ארוך וכובע צילינדר, ומצויד גם במונוקל ומקל הליכה. מאז ומתמיד שלטו באופנה חוקים, כתוב בספר, אבל לא תמיד היתה הכרה בהם. מתברר כי בשנת 1940 נוסד מדע האופנה, ועשור אחר כך אימצה אותו האוניברסיטה של דבלין. הסיפור בסטראנד נמשך בתיאורי הבגדים המקובלים מדי עשור במאה העשרים, ומסתיים בקול ענות חלושה כשהאדון מתעורר משרעפיו ומתברר שהכול היה חלום.

בין לבין, התחזיות שלו לאופנה עתידית שואבות השראה מהעבר, למשל בכובע החרוטי הגבוה מימי הביניים. המעיל הרחב של שנת 1908 מזכיר את הצללית מטילת האימה של הנרי השמיני, והמכנסיים הקצרים הנפוחים של תקופת בית טיודור צצים מחדש בשנות השישים. במקומות אחרים ניכרת השראה של תלבושות מסורתיות, למשל הלבוש הלאומי היווני לגברים – חצאית קצרה קשיחה וכובע צמוד, המככבים בשנות השלושים. באיורים יש חיבה מיוחדת לנקודות, פסים ומשבצות, שאולי נובעת ממגבלות טכניות של יכולות ההדפסה בזמנו.

במבט עדכני מהמאה העשרים ואחת אכן קיים תחום המחקר האקדמי Fashion History, ונלמד באוניברסיטאות שונות. גלי השינויים באופנה הם כמעט עניין מובן מאליו גם למי שאינם מומחים בתחום, ואלמנטים כמו צורת שרוול, גובה מכפלת ועוד חוזרים על עצמם בהפרשים של שניים-שלושה עשורים. הכותב המסתורי של הסיפור הזה הצליח לדמיין נשים בחצאיות קצרות יחסית לתקופתו, ואפילו לובשות מכנסיים. הוא לא הצליח לדמיין לבוש אנדרוגיני וגם לא מצב שבו כובע איננו הכרחי. מעניין לציין שלפי הטקסט יצא עישון הסיגריות מהאופנה בשנות השבעים של המאה העשרים, אבל באיורים יש גבר מעשן בשנות התשעים.

בסך הכול נראה שלא מדובר בניסיון חיזוי רציני, אלא בסיפור שמטרתו הייתה לשעשע אז, והוא מצליח לשעשע אותנו כיום, ולנסות למצוא מקבילות אפשריות באינספור התמונות העומדות לרשותנו של תלבושות מאז ועד היום. אולי, למשל, בעיצובים המטורללים של תום בראון, השואבים השראה בעצמם מהעבר:

"צווי האופנה בעתיד" מופיעים בהרצאתי "עולם חדש מופלא שמלבושים כאלה בו" שניתנה בכנס "מאורות" בדצמבר 2020. אני כותבת ומרצה על נושאים שונים בהיסטוריה של האופנה, רובם כאלה שהתקיימו למעשה.

בפודקאסט המצוין "המצב הפוסט אנושי" ראיינה כרמל ווייסמן את אהרון האופטמן והם דיברו, בין השאר על תחזיות טכנולוגיות מהעבר שהופיעו בציורים – בין אנשים הלבושים עדיין בבגדים ויקטוריאניים. להאזנה לחצו כאן.

לחצו כאן לקריאת הסיפור "איזה כיף היה להם" מאת אייזק אסימוב, בתרגומו של רמי שלהבת, בגיליון כתב העת "פרספקטיבות" בעריכתו של ד"ר האופטמן. הסיפור מציג תחזית של "למידה מקוונת" שאולי תיראה לנו מוכרת בעקבות שנות הקורונה.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

5 מחשבות על “צווי האופנה בעתיד”

  1. עמוס שפיר

    תחזיות כאלה מצליחות בד"כ לחזות את כל פלאי הטכנולוגיה המודרנית — אבל אף פעם הם לא הצליחו לדמיין אישה במכנסיים…

  2. אכן, זאת סוגיה מוכרת במדע הבדיוני, שלפחות בעבר הצליח יותר בתחזיות טכנולוגיות מאשר חברתיות.
    בקישור הזה, למשל, אפשר לראות דיון בציטוט מפורסם על כך שבמאה ה-19 היה קל לחשוב על המצאת המכונית, אבל קשה לנבא את פקק התנועה והשפעותיו. (https://quoteinvestigator.com/2019/10/23/traffic/)
    עם זאת, באיורי המאמר הספציפי הזה דווקא יש נשים במכנסיים, גם אם לא כולן – בשנת 1912 ובשנות החמישים (הוספתי את האיור אחרי פרסום התגובה של עמוס).

  3. היי, מצאתי את האתר הנפלא הזה רק לפני כמה ימים אז סליחה על "האיחור" בתגובה. האמת היא שיש ספר שיצא בסקוטלנד בשנת 1892 שנקרא "golf in the year 2000, or what are we coming to." את יכולה למצוא סריקה שלו באתר internet archive (את רק צריכה להירשם אליו קודם.) הספר מסופר מנקודת מבטו של בחור שהלך לישון ב1892 והתעורר בשנת 200 ומתאר את מה שקורה סביבו ז'ול וורן סטייל. בספר הסופר מתאר בין השאר מציאות בה אי אפשר לזהות נשים במרחב הציבורי בגלל שהן לבושות בדיוק כמו גברים. כן, גם עם מכנסיים. כמובן שכשהוא חשב על אופנת גברים הוא חשב על אופנת גברים בזמנו ולכן גם גברים וגם נשים הולכים עם כוכבים אבל זה מרשים (אותי לפחות) שהוא כן הצליח לחזות עתיד יונו-סקס כזה בתקופה שלו. ממליצה לך לקרוא (ולדלג לעמוד 90 כי רק שם הם מדברים על זה) ולהגיד לי מה את חושבת.

  4. פינגבאק: קרינולינות בחלל – מה תלבשו למסע בזמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

שלא לדבר על הכלב

הגרלה על ספר! פרטים בסוף הפוסט. סיפורי מסע בזמן אני אוהבת עוד מזמן, ואת סדרת "נוסעי הזמן מאוקספורד" של קוני ויליס הכרתי בשנות התשעים של

להמשך קריאה »

תערוכת משכית

במוזיאון ארץ ישראל מוצגת תערוכת "משכית 70/30/10" המוקדשת לבית האופנה הישראלי המיתולוגי (אוצר: שחר אטואן). שם התערוכה מתייחס לשלוש נקודות ציון בתולדות משכית: הקמתה לפני

להמשך קריאה »

עשור לאאוטלנדר

לפני עשר שנים התחיל השידור של סדרת הטלוויזיה "זרה", המבוססת על ספרי "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון. נשביתי בקסמה תוך חצי דקה של שיר הפתיחה על

להמשך קריאה »