נושא: אוסטן

הספר "ברית הוורדים" מאת סשה פייטון סמית' יצא לאור עכשיו בתרגומי בהוצאת מודן (עורכת התרגום: נאוה צלר), ומצאתי בו קשרים לכמה ספרים אהובים אחרים. בתחילתו

אחד המיתוסים העיקשים בהיסטוריה של האופנה הוא הטענה שנשים בתקופת הריג'נסי נהגו להרטיב את שמלותיהן כדי לחשוף את גזרתן באופנה שרווחה אז, עד כדי כך

לרגל חגיגות ה־250 להולדתה של ג'יין אוסטן, מציג סינמטק ירושלים בשיתוף החוג לאנגלית באוניברסיטה העברית תכנית קולנועית הסוקרת את דרכה מן הדף אל המסך, מן

הוצאות “ספרים בעלמא” ו”אהבות” משלימות את פרויקט תרגום ספריה של ג’יין אוסטן במהדורה מיוחדת של הספר גאווה ודעה קדומה“. התרגום החדש והנהדר של קטיה בנוביץ’

התלבושת הראשונה שתפרתי לעצמי בהשראה היסטורית הייתה שמלה בגזרת אמפייר, המתאימה לתקופת הריג'נסי בתחילת המאה ה-19. תפרתי אותה לקראת מפגש תחפושות בנושא "גאווה ודעה קדומה

"המדריך לעלמה רודפת הממון", "המדריך לגבירה חובבת השערוריות" מאת סופי אירווין תרגום: כנרת היגינס-דוידי, עריכת התרגום: נעה סמלסון הוצאת הכורסא אמת הידועה לכל היא שאני

לכבוד יציאתו לאור של הספר "איך להתחיל שערורייה" מאת טסה דר בתרגומי: מבוא מזורז לאופנת הנשים הרלוונטית לעלילה, המתרחשת בשנת 1819. (רוב השמלות בפוסט הן

אחד המוזיאונים האהובים עליי ביותר הוא מוזיאון האופנה בעיר באת'. העיר המקסימה מככבת בכתביה של ג'יין אוסטן ויש בה מוסדות שונים המוקדשים לסופרת. מוזיאון האופנה

חברתי המוכשרת עינב יצחק פינקה אותי במתנה – מחוך בנוסח המאה ה-18 שהיא תפרה בעצמה, במיוחד בשבילי ובהתאם למידותיי. השתדלתי לעשות לו כבוד בצילומים בסגנון