איך להתחיל שערורייה

לכבוד יציאתו לאור של הספר "איך להתחיל שערורייה" מאת טסה דר בתרגומי: מבוא מזורז לאופנת הנשים הרלוונטית לעלילה, המתרחשת בשנת 1819. (רוב השמלות בפוסט הן כאלה שצילמתי בעצמי בתערוכות שונות)

תחילת המאה ה-19 באנגליה מכונה תקופת הריג'נסי או העוצרוּת, כיוון שהמלך ג'ורג' השלישי לא היה כשיר לשלוט, והשלטון עבר בעודו בחיים לידי בנו, מי שיהיה בעתיד ג'ורג' הרביעי ובינתיים היה העוצר (prince regent). רשמית מדובר בשנים 1811-1820, אך מבחינה תרבותית מתייחסים לעיתים בכינוי ריג'נסי לכל התקופה שבין 1795 ועד להכתרתה של המלכה ויקטוריה ב-1837, אז התחיל העידן הויקטוריאני. חלק גדול מהתקופה מקביל למלחמות נפוליאון, שעלה לשלטון אחרי המהפיכה בצרפת. השם הצרפתי של האופנה הזאת, שבו מכונה עד היום גזרה דומה, הוא "אמפייר".

הסופרת ג'יין אוסטן (1775-1817) כתבה בתקופה זאת, וספריה מתרחשים בה. אוסטן לא מרבה בתיאורי בגדים ברומנים שלה, אבל במכתביה האישיים יש התייחסויות נחמדות לבגדים שתפרו ולבשו היא ובני משפחתה, ובמוזיאונים המוקדשים לה שמורים פריטים שתפרה בעצמה. יש אפילו אוסף סיכות תפירה ששימשו אותה בעבודת העריכה של כתביה – כדי לחבר קטעים שהעבירה ממקום למקום.

מבחינה אופנתית התרחשו בתקופה שינויים גדולים, בשל ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות והשפעות ניאו-קלאסיות. השמלות, שהיו במאה ה-18 בעלות חצאיות רחבות ומותניים צרים, התחלפו לגזרה ישרה בהשראת יצירות אמנות מיוון ורומא בתקופה הקלאסית. קו המותן התרומם ממש אל מתחת לחזה, והבדים האופנתיים היו בהירים, גם הם בהשראת פסלי השיש הלבנים.

בתקופה זאת היו המחוכים קלים למדי. הם תמכו בחזה, ולא תמיד ירדו עד למותניים, כיוון שגזרת השמלות לא הצריכה כלל הצרה שלהם. סצינות משיכת השרוכים עד לאובדן הנשימה התקיימו, אם בכלל, רק בתקופה מאוחרת יותר, שבה האופנה קראה למותניים צרים והמהפיכה התעשייתית אפשרה להוסיף למחוכים אביזרי מתכת להקשייה והידוק.

בחלק מהדגמים האופנתיים היה גב השמלה בצורת יהלום, גזרה שמשכה את הכתפיים לאחור לעמידה זקופה.

המחשופים היו נמוכים, בעיקר בבגדי ערב, והצניעות נשמרה בעזרת צעיף דקיק שכיסה את החזה. צעיפים רחבים וארוכים יותר, תלויים על הכתפיים והזרועות, הוסיפו שכבה מחממת וססגונית לשמלות הבהירות. הצעיפים היוקרתיים ביותר יובאו מהמזרח, וכללו לפעמים דוגמאות פרחים, עלים וצורות פייזלי.

כמובן, לא כל השמלות היו לבנות. עדיין היה מקום לצבעים נוספים. טעם אישי הצטרף לצווי האופנה בהחלטה לגבי שרוולים ארוכים או קצרים, וכמובן בבחירת העיטורים.

שמלות ערב כללו שובל, לתוספת חן. שמלות יום, בעיקר כאלה המיועדות להליכה בחוץ, נתפרו בלעדיו. להגנה מפני מזג האוויר נלבש בדרך כלל מעילון ספנסר או מעיל ארוך.

לחצו כאן כדי לקנות את הספר (מודפס או דיגיטלי):
איך להתחיל שערורייה / טסה דר
תרגום: ענבל שגיב נקדימון
עריכת תרגום: חמוטל לוין
הגהה: צופיה סילברמן
עיצוב כריכה: חן יאקה-שומרון | סטודיו לימונדה
איור: עומרי קורש

הנה סרטון המציג את ג'יין ואחותה קסנדרה ומסביר את פרטי התלבושות בתקופתן:

ואת התלבושות בתקופת ריג'נסי על פי "גאווה ודעה קדומה":