המלצה חמה על הסדרה "הדיפלומטית" בנטפליקס – מתח פוליטי עשוי היטב שלא מעליב את הצופים ובעיקר לא את הצופות. קרי ראסל היא אשת מקצוע עם ניסיון בטחוני ומדיני עשיר שמתמנה לשגרירת ארה"ב בלונדון ונקלעת הישר למצב נפיץ מול האיראנים והרוסים. מסביבה צוות השגרירות המנוסה בתככים, כולל בעלה, דיפלומט בעצמו ועם אינטרסים משל עצמו.
לתדמית בכלל ולבגדים בפרט יש מקום מרכזי בהתנהלות של קייט. היא מודעת לכך ומתייחסת בגלוי למתח שבין הרצונות שלה לצרכים של התפקיד. בחיי היומיום היא מעדיפה תמיד חליפות, רצוי בצבע שחור, עם חולצה חלקה ונעליים יציבות. כשמכריחים אותה ללבוש חליפה אפורה היא מתקוממת, כי היא יודעת שתלכלך אותה (וזה אכן קורה, היא כל הזמן אוכלת בידיים, אם בכלל). היא תמיד הולכת עם תיק בהצלב, עם כל המסמכים והחפצים שחשובים לה.
באירועים חגיגיים או לצילומי תדמית היא נעתרת בלית ברירה לשמלה מעוצבת, ואז מתלוננת שאין לה כיסים. אבל היא בהחלט יודעת להשתמש בכוח שהשמלות נותנות לה, כאישה בעולם כוחני – השמלה הלבנה יוצרת לה דימוי של סינדרלה ולא מאפשרת למזכיר המדינה לפטר אותה. השמלה האדומה הסקסית ממצבת אותה נכון מול שר החוץ הבריטי והשרה הצרפתית. הן מצטרפות לטריקולור של רוב הבגדים שלה לאורך הסדרה – אדום, כחול, לבן של הדגל האמריקאי.
בכמה סצינות מרכזיות היא חולצת את נעלי העקב כדי לנוח או כדי שתוכל ללכת במהירות – גם הן היו עבורה כלי שרת והיא נפטרת מהן בקלות. עיצוב תלבושות לבמה ולמסך הוא תחום מרתק שמוסיף הרבה מאוד לבניית הדמויות והסיפור. מה שמשך את תשומת הלב שלי במיוחד אצל "הדיפלומטית" היה העובדה שהדמויות עצמן עוסקות בדימוי שהתלבושות משרתות ומתייחסות במפורש לבגדים בהקשר הזה.
העונה הראשונה של הסדרה נגמרת בקליף-האנגר רציני, הודיעו כבר שתהיה עונה שנייה ואני מחכה לצפות בה.
2 מחשבות על “הדיפלומטית”
תיאור מדויק, בעיקר הרפרנס העצמי של הדמות למלבושים. אהבתי את הפוסט!
פינגבאק: סיפורה של שפחה - הסרט – מה תלבשו למסע בזמן