
היה היה פעם?
במוסף "ספרים" של "ישראל היום" פורסם מאמר שלי על אי-דיוקים בסדרות וסרטים תקופתיים. אני מצרפת כאן צילום של הדף, ובקישור אפשר לקרוא את הטקסט במלואו.
טוב שבאת! אני ענבל, ואני מזמינה אותך לצאת ביחד למסע בין שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים ועוד. נתפעל ממלאכת מחשבת ונעריך נשים מרשימות מהעבר ועד היום.
המאמרים כוללים שפע של מידע על נושאים שונים בתחום האופנה ההיסטורית וההיסטוריה של האופנה, אם אלה שמלות כלה מקוריות מן המאה ה-18 או תלבושות בהשראת העבר בקולנוע ובטלוויזיה. אני מתמקדת בעיקר בלבוש מערבי מן הרנסנס עד למאה העשרים. אפשר לבחור נושא מהרשימה או לדפדף באקראי.
במוסף "ספרים" של "ישראל היום" פורסם מאמר שלי על אי-דיוקים בסדרות וסרטים תקופתיים. אני מצרפת כאן צילום של הדף, ובקישור אפשר לקרוא את הטקסט במלואו.
במוזיאון ארץ ישראל מוצגת תערוכת "משכית 70/30/10" המוקדשת לבית האופנה הישראלי המיתולוגי (אוצר: שחר אטואן). שם התערוכה מתייחס לשלוש נקודות ציון בתולדות משכית: הקמתה לפני
לפני עשר שנים התחיל השידור של סדרת הטלוויזיה "זרה", המבוססת על ספרי "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון. נשביתי בקסמה תוך חצי דקה של שיר הפתיחה על
ההיסטוריה של הילדות והילדים בעריכת יעל גובר הוא ספר מרומם נפש ויפהפה, שגרם לי התרגשות של ממש. תמר וייס גבאי כתבה סיפורי חיים של ילדות
בסדרת הטלוויזיה "ההגדה לבית פורסיית*" משנת 2002 גיליתי תלבושות המתייחסות לשני ציורים מפורסמים של ג'ון סינגר סרג'נט. השמלה האדומה עם הסרט הקשור על הזרוע דומה
בואו נדבר על אחד מפריטי הלבוש ה… בולטים ביותר במלתחה הגברית של המאה ה-16. קודפיס (codpiece) היה כיסוי מבושים שהתחיל כפתרון לסגירה הכרחית של הפער
במוזיאון תל-אביב נפתחה התערוכה "לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם", בה מוצגים ציורים ופסלים רבים ואהובים, ביניהם יצירות של רנואר, מונה, מוריזו ודגה. מוצג שם
באיחור קליל של עשור גיליתי את ההשראה לאחד הבגדים של קלייר מ"זרה" שעורר בי ספקנות לאורך השנים. המותנייה המוצלבת לא אופיינית ללבוש של המאה ה-18.
קרן לנדסמן ואהוד מימון הזמינו אותי להשתתף בפודקאסט שלהם, “עתיד מתמשך“, שעוסק בהיסטוריה של קהילות המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. בעמוד של הפרק אפשר להאזין לו,
תראו את הברנש המרשים בחלוק האדום. נסו לחשוב, לפני שתקראו הלאה – מה אפשר לנחש לגביו? מתי הוא חי, במה עסק, אילו תכונות היו לו,
אני שמחה לפרסם פוסט אורח על ספר חדש ומקסים, ובו הסברים של המאיירת ולי מינצי על תהליך התחקיר שלה לאיורים. כלולים בו כמה איורים מהספר
באמצע מאי 2024 עזבתי את העבודה, ההתנדבות והמלחמה ונסעתי לראות את התערוכה " סרג'נט ואופנה" שמוצגת במוזיאון טייט בלונדון עד תחילת יולי. התערוכה כוללת עשרות
קסמם של הג'ינס בן כמה עשרות שנים, והם התקבעו כקלאסיקה נצחית, אולי על-זמנית. בד הג'ינס בכלל ומכנסי ג'ינס בפרט לא מתחברים אצלנו בדרך כלל להיסטוריה
ירי בחץ וקשת היה פעילות ספורטיבית מקובלת ואהודה בקרב נשות החברה הגבוהה במאות ה-18 וה-19. הזדמנות לצאת לאוויר החופשי ולהפגין מיומנות תוך שמירה על כללי
ג'וליה וויילן היא הקראש האינטלקטואלי החדש שלי*: קריינית מובילה ומצוינת של ספרי אודיו, סופרת, יזמית** ומומחית מדופלמת לתה. לפני כמה חודשים נתקלתי בספר שהיא כתבה,
כמו שברור למדי לפי האתר הזה, תמיד אהבתי תחפושות. בראש העמוד אני בגיל חמש או שש, מחופשת לכלה, בתלבושת שאמא שלי תפרה לי. התמונה הזאת
"המדריך לעלמה רודפת הממון", "המדריך לגבירה חובבת השערוריות" מאת סופי אירווין תרגום: כנרת היגינס-דוידי, עריכת התרגום: נעה סמלסון הוצאת הכורסא אמת הידועה לכל היא שאני
בספר "איך להתחיל שערורייה" מאת טסה דר, בתרגומי, מוזכר הפרח הרעיל אקוניטון (monkshood). איור שלו מופיע בספר המקסים "תורת הפרחים", שסוקר את המשמעויות של פרחים
רוצה לקבל ממני עדכונים על תלבושות היסטוריות?
רוצה לשאול משהו להזמין אותי להרצאה? אפשר לכתוב לי מכאן
בניה ועיצוב האתר: טלי איזנר | צילום: נוראל זאבי, ליה יפה | נגישות