נושא: מחוך

כשקיבלתי לתרגום את הספר "ברית הוורדים" מאת סשה פייטון סמית' שמחתי במיוחד. מדובר בשילוב המושלם – גם ספר פנטזיה, וגם רומן היסטורי המתרחש במאה ה-19,

אחד המיתוסים העיקשים בהיסטוריה של האופנה הוא הטענה שנשים בתקופת הריג'נסי נהגו להרטיב את שמלותיהן כדי לחשוף את גזרתן באופנה שרווחה אז, עד כדי כך

סינמטק ירושלים מציין 50 שנה להקמתו עם תערוכה בלעדית המציגה רישומי עיצוב תלבושות מקוריים, סטוריבורד וציורי סצנות של אחד הסרטים האיקוניים בתולדות הקולנוע – "חלף

הוצאות “ספרים בעלמא” ו”אהבות” משלימות את פרויקט תרגום ספריה של ג’יין אוסטן במהדורה מיוחדת של הספר גאווה ודעה קדומה“. התרגום החדש והנהדר של קטיה בנוביץ’

מעצבת התלבושות של הסדרה "זרה", טרי דרסבך, ידעה ששמלת הכלולות של קלייר תהיה גולת הכותרת של העונה הראשונה, מושא חלומותיהן של קוראות אינספור של הספר

במוסף "ספרים" של "ישראל היום" פורסם מאמר שלי על אי-דיוקים בסדרות וסרטים תקופתיים. אני מצרפת כאן צילום של הדף, ובקישור אפשר לקרוא את הטקסט במלואו.

באיחור קליל של עשור גיליתי את ההשראה לאחד הבגדים של קלייר מ"זרה" שעורר בי ספקנות לאורך השנים. המותנייה המוצלבת לא אופיינית ללבוש של המאה ה-18.

לכבוד יציאתו לאור של הספר "איך להתחיל שערורייה" מאת טסה דר בתרגומי: מבוא מזורז לאופנת הנשים הרלוונטית לעלילה, המתרחשת בשנת 1819. (רוב השמלות בפוסט הן