התאהבתי בציור הזה כשראיתי אותו בגלריית ליידי ליבר בליברפול. החייל יוצא לקרב, אהובתו מנסה לשווא לעצור בעדו.
מתברר שהדוגמנית היתה קייט פרוגיני, בתו של צ'רלס דיקנס. הדוגמן היה חייל אלמוני, והם בכלל לא נפגשו – כל אחד דיגמן בנפרד. שימו לב לציור של נפוליאון על הקיר מאחוריהם, לקפלים הריאליסטיים על השמלה, לסרט האדום שחוזר גם אצל הכלב הנאמן.
John Everett Millais, The Black Brunswicker, 1860
על ציור נוסף של מיליי כתבתי כאן.
בעונה השלישית של "זרה" מגיעים קלייר וג'יימי לג'מייקה ופוגשים שם, להפתעתם, מכרה ותיקה. גייליס, שאותה הכירו בסקוטלנד כעשרים שנה לפני כן, התגלגלה להיות בעלת אחוזה
אחד המיתוסים העיקשים בהיסטוריה של האופנה הוא הטענה שנשים בתקופת הריג'נסי נהגו להרטיב את שמלותיהן כדי לחשוף את גזרתן באופנה שרווחה אז, עד כדי כך
יצא לאור בתרגומי בהוצאת “ספרים בעלמא” הספר השישי ברומנים ההיסטוריים מאת טסה דר, “לילה טוב, דוכס“. (עריכת תרגום: חמוטל לוין, הגהה: צופיה סילברמן, עיצוב כריכה:
רוצה לקבל ממני עדכונים על תלבושות היסטוריות?
רוצה לשאול משהו להזמין אותי להרצאה? אפשר לכתוב לי מכאן
בניה ועיצוב האתר: טלי איזנר | צילום: נוראל זאבי, ליה יפה | נגישות
1 מחשבה על “הברונסוויק השחור, ג'ון אוורט מיליי”
פינגבאק: פקודת שחרור – מה תלבשו למסע בזמן