בגלריית ויליאם מוריס בלונדון ראיתי את התערוכה Women in Print: 150 Years of Liberty Textiles.
התערוכה, שנוצרה בשיתוף פעולה עם חברת הטקסטיל ליברטי לרגל חגיגות 150 שנה לבית העיצוב מדגישה את תפקידן המכריע ותרומתן של נשים מעצבות בליברטי. בתערוכה מוצגים למעלה ממאה פריטים, ובהם בגדים, בדים, עיצובים מקוריים, סרטים ותצלומים היסטוריים. חברת ליברטי נוסדה בשנת 1875 כיבואנית של טקסטיל וחפצי אמנות מהמזרח התיכון ומאסיה, ורק בהמשך החלה לעצב בדים משלה – הדגמים הפרחוניים נעשו עד מהרה שם נרדף לעיצוב בריטי. בדי ליברטי כיכבו בפריטי יוקרה, כמו גם באופנת רחוב ובתפירה אישית.
בית ליברטי היה חלק מתנועת Arts and Crafts הבריטית של סוף המאה ה‑19. התנועה פעלה בהשראת עולם הטבע ומלאכות יד שנתפסו באופן מסורתי כ"נשיות", ואפשרה לנשים לעבור מעבודה ביתית שעליה לא קיבלו תשלום לקריירות עיצוב בשכר. בתערוכה מוצגות השאלות נדירות מהארכיון, כולל קטלוגי רקמה מוקדמים וספר דוגמאות מתחילת המאה העשרים, הממחישים כיצד הוסבו מוטיבי הרקמה המקוריים לטקסטיל מודפס.
נוסף לפריטים הוותיקים מוצגות בתערוכה יצירות מקוריות – חפצים מכוסים בבדי ליברטי האופייניים עם הדפסי פרחים. הפסלים האלה הם אגרטלים, נרות ופרחים, ורהיטים שלמים. במוצג הגדול ביותר, המדמה סטודיו לעיצוב, יש אפילו ספל תה, עוגיות ותפוח נגוס – כולם מצופים בדים בצבעים שונים.
היצירות האלה הזכירו לי את אחד האיזורים בתערוכת "גיבורות" שאצרה יערה קידר במוזיאון העיצוב בחולון – "אם יש קמח יש אופנה". באזור הכניסה לקומה השנייה של התערוכה מוצבת ערימת שקים מבדי כותנה בהדפסים עליזים, ובובות תצוגה לבושות בעיצובים נכונים היסטורית שהכין בהזמנה מיוחדת לתערוכה מוני מדניק. פריטים מקוריים בחלון תצוגה מסבירים את הרקע: העשור שקדם למלחמת העולם השנייה מזוהה עם "השפל הגדול", המשבר הכלכלי שפרץ בעקבות קריסת שוק המניות בארצות הברית בשנת 1929. משקי בית התקשו לרכוש מוצרי יסוד ונשים נאלצו למצוא פתרונות יצירתיים גם למחסור בלבוש. הפתרון נמצא בשקי כותנה שבהם נמכרו מוצרי מזון יבש כמו קמח, חיטה ותירס. נשים רבות השתמשו בשקים שהתרוקנו כחומר גלם לתפירת פריטי לבוש. היצרנים זיהו את הצורך, שהתגבר בשנות המלחמה, והחלו לשווק שקים בצבעים אופטימיים, מעוטרים בהדפסים של פרחים, פרפרים ולבבות, בניגוד מוחלט למתרחש בעולם. לשקים צורפו חוברות עם איורי אופנה וגזרות בליווי הסברים כיצד ליצור את העיצובים העדכניים ביותר.
הבובות בחלק הזה של "גיבורות" לובשות בגדים שנתפרו במיוחד עבורן מהבדים עם ההדפסים העליזים, וגם קיבלו ציפוי של הבדים האלה על איברי הגוף החשופים – הפנים, הידיים והרגליים. בכך הן דומות לפסלים בתערוכת ליברטי.
ההדפסים המודרניים יחסית של בדי ליברטי בחלק האחרון של התערוכה הזכירו לי יצירות של האמן הבריטי-ניגרי ינקה שוניברי, שמשתמש הרבה בבדי כותנה עם הדפסי שעווה האופייניים לאפריקה, ויוצר מהם בגדים אירופאים מן המאות ה-18 וה-19, במסגרת ההתייחסות שלו לקולוניאליזם ולהשפעותיו. גם לשוניברי יש פסלים המכוסים כל-כולם בהדפסים צבעוניים.
בגלריית וויליאם מוריס יש תערוכה קבועה שמוקדשת למוריס עצמו. התערוכה על המעצבות של חברת ליברטי מוצגת עד 21 ביוני 2026.
