את הספר "עסקת הדוכסית" מאת טסה דר תרגמתי עבור הוצאת ספרים בעלמא לפני כמה שנים, והוא היה לרב מכר אהוב הקהל. אביגיל קנטורוביץ' מנסחת גרסאות הומוריסטיות לספרי ההוצאה, וזאת גרסתה בסגנון "גיא אוני" לספר (עם עיבוד בינה מלאכותית לכריכה שאייר עומרי קורש):
***
בלי אהבה, בלי שמחת חלוצים ובלי שירת "אנו באנו ארצה" – זה מה שהוא מבקש ברעייתו.
השנה היא 1885. אלימלך בן-עמי, נצר מנוכר למשפחת רוטשילד, חוזר אל המושבה בגליל אחרי שנות גיוס כספים מנדבנים וריב עצבני עם יואל משה סלומון. חצי מאישיותו שרוף מקדחת, גופו מלא בצלקות מכווייה שקיבל בהיתקלות עם בדואים ליד הירדן, ונשמתו קשה כאבני הבזלת של העמק. הוא רוצה רק דבר אחד: בן ממשיך.
בלילות הוא משוטט בין השדות, מגן על הכרמים מגניבות. בימים הוא מסתגר בבית האבן שלו. מי תאהב גבר שבאמתחתו חוב לבנקים של יפו, ריאות מצולקות, ושבנוסף לכול מדיף ריח תמידי של כינין?
אבל עליו להינשא. זו דרישת הוועד, וזו הדרך היחידה לשמור את הנחלה על שמו.
*
ארוחות חמות, צחוק מתגלגל ומבטא זר במופגן – זה מה שהיא מתעקשת להביא איתה.
אלישבע גלבשטיין עלתה מאודסה כדי להיות מורה, ומצאה את עצמה תופרת חולצות איכרים ומתקנת שמלות לפקידי הברון. אביה, סוחר שנפל מנכסיו, נשאר ברוסיה. היא באה לכאן כדי להציל את שמה ואת עתידה. במקרה היא מוצאת טרמפ בעגלה מתנדנדת שנוסעת לצפת ואת הגבר הזה, ללא רעיה, שזקוק ללא ספק לתיקון גרביים.
הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה למאה פרנקים כדי לרכוש חלקת ירק קטנה ולחיות בכבוד. העסקה כמעט מובנת מאליה: קורת גג תמורת שם. יורש תמורת ביטחון.
בלי אהבה. בלי שאלות. בלי הבטחות.
על רקע הכרמים, ריח הטבק והאדמה הרטובה, היתושים שלא נחים לרגע, הציונות והסוציאליזם, שניהם מגלים שלאדמה הזו יש דרך משלה לרפא. טסה דעאר מביאה סיפור מצחיק ושחור כמו חלוץ שמתלונן על הבצורת, מכאיב כמו אדמת טרשים ושובר לב כמו שקיעה אדומה מעל הרי הגליל על שני אנשים שמוצאים מחדש מולדת זה בזו.
וזה התקציר המקורי:
בלי אור, בלי נשיקות, בלי שאלות – זה מה שהדוכס מחפש באשתו העתידית.
השנה היא 1815. דוכס אשבורי חוזר מקרב ווטרלו כשחצי מגופו מושחת ומכוסה בצלקות קשות. הוא מעביר את ימיו לבד, בהרהורים קודרים ובמבטים זעופים ויוצא רק בשעות הלילה, אז הוא מטיל אימה על נוכלי לונדון. אין לו אשליות בדבר אהבה – לא ניתן לאהוב גבר במצבו – אבל עכשיו נוספה לו משימה חדשה: הוא זקוק ליורש, ולשם כך הוא צריך רעיה.
ארוחות משותפות, שמות חיבה מטופשים ואור יום בריא ומבריא – זה מה שהיא מתעקשת לתת.
אמה גלדסטון היא בתו של כומר כפרי שהתגלגלה לעיר, אחרי שאביה השליך אותה מביתו. היא עובדת כתופרת, ובסך הכל מנסה לגבות תשלום שמגיע לה, לדעתה, מהדוכס – סכום פעוט שעומד לשנות את חיי שניהם. הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה לכסף. בזה זה מסתכם, אבל שם זה רק מתחיל.
על רקע ימיה ולילותיה של לונדון של ראשית המאה ה-19 מביאה טסה דר, סופרת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, סיפור על שני אנשים פגועים שחותמים ביניהם עסקה. סיפור מצחיק ומכאיב, שנון וחשוף, שובר לב וגם מאחה.
