הספר "שיחות על אהבה" הוא בחינה רגישה ועדינה של הנושא המרכזי כל כך לחיי כולנו. העיתונאית נטשה לן פנתה למומחיות ומומחיות בתחומים שונים, מרפואה ופסיכולוגיה ועד הגות ורוח, ושוחחה איתם בגילוי לב והעמקה על היבטים שונים של אהבות שונות, כדי לנסות לרדת לפשרה של האהבה. מיכל לעדן, המו"לית של הוצאת להד"ם, בחרה את הספר ותרגמה אותו מתוך אהבה.
אני מכירה את מיכל מזה שנים, ויצא לנו לעבוד ביחד כשהיא ערכה תרגומים שלי לספרים. מאז אנחנו חברות, ונהניתי לראות מהצד את התהליך שהיא עברה, כשהחליטה לקפוץ למים ולהקים הוצאה לאור שתאפשר לה להביא לקהל הישראלי ספרים שמוצאים חן בעיניה. בשיחות בינינו עלתה ההשוואה בין המיזם הזה שלה לבין התחביב שלי, שהתחיל כאהבה והפך גם הוא לסוג של קריירה שנייה – העיסוק בהיסטוריה של האופנה, שנולד בעקבות הסדרה "זרה".
בעצם, כשמדברים על אאוטלנדר, הנושא העיקרי הוא אהבה. האהבה הגדולה מהחיים בין קלייר לג'יימי, שחוצה את גבולות הזמן והחלל. אהבה רומנטית מלאה תשוקה שמתגברת על הבדלי תרבות ושורדת תלאות איומות לאורך עשרות שנים. הסופרת דיאנה גבלדון התחילה לכתוב את "נוכרייה" כדי להתאמן על כתיבה של רומן, אבל מלכתחילה הצהירה על כוונה לשבור את חוקי הרומן הרומנטי. היא כתבה זוג גיבורים שבו הגבר בתול והאישה מנוסה ומבוגרת ממנו, דילגה בקפיצה נחשונית על שנות גידול הילדים והחזירה אותם להתבגר ולהזדקן יחדיו כשהם עדיין מלאי להט הדדי מעורר קנאה.
אני התאהבתי בסדרת הטלוויזיה ובספרים, ובעיקר בתלבושות, שעוררו בי מחדש תחומי עניין שהיו בי מילדות, ופיתחתי סדרת הרצאות על תלבושות במאות הקודמות, כולל ההרצאה על סודות התלבושות של "זרה".
הנה ציטוט הולם מתוך הספר:
השיחות המובאות בספר הזה הן סיפורים על אהבה, אבל הן מראות גם איך בני אדם נמשכים זה לזה ומתאכזבים זה מזה, איך הם פוגעים ומתקנים, איך הם ממשיכים להתקדם גם כשהם חושבים שאי־אפשר עוד, ומנסים למצוא משמעות כלשהי במה שנלקח מהם. אני מקווה שהן יהיו עבורך מה שהן היו עבורי: תזכורת לא להניח לאהובינו להיעלם ברקע של חיינו; הזמנה להתייחס לאהבה ברצינות רבה יותר; ועידוד לעשות משהו בעל משמעות בחיים שזכינו להם.
