ברחבי העולם מוקדשים מועדוני חברים (בואו נודה על האמת, בעיקר חברות) לספריה של ג'יין אוסטן, לעולם שהם מציגים ולכל מה שסביבו. כתבה בעיתון הגרדיאן מציגה את אחד המועדונים האלה (The Jane Austen Pineapple Appreciation Society), כולל צילומים יפים מהמפגשים. בפודאקאסט הזה יש ראיונות עם החברות במועדון והסבר לאננס בשמו: הפרי היה פופולרי בתקופת אוסטן, וגם יקר, עד כדי כך שהיה נהוג לשכור פרי כדי להציגו לראווה לאורחיך.
בתקופה זאת היו אופנתיים תיקי יד קטנים בשם רטיקול (reticule) ואחת האופנות הייתה לתפור, לרקום או לסרוג אותם בצורת אננס, כפי שאפשר לקרוא בפוסט הזה. באינסטגרם יש כמה וכמה תיקי אננס, תחת ההאשטאג #pineapplereticule, למשל זה:
התמונה הבאה לקוחה ממפגש תחפושות שנערך בכנס אייקון 2016, ובו התחפשנו בהשראת אוסטן ובעיקר הסרט "גאווה ודעה קדומה וזומבים". מועדון ג'יין אוסטן בישראל מקיים מדי פעם מפגשים עם הרצאות רלוונטיות, ובשאר הזמן אנחנו בעיקר משתפות בינינו קישורים רלוונטיים בקבוצת פייסבוק. בפעם הבאה אולי נביא אננס למפגש.
היסטוריונית האופנה סרנה דייר הצטלמה במראה הולם:
התמונה בראש הפוסט: The Smooth Leaved Green Antigua Pine 1807 George Brookshaw אוסף מוזיאון מטרופוליטן.
1 מחשבה על “מועדוני ג'יין אוסטן וסוד האננס”
פינגבאק: אופנה היסטורית בימי קורונה - מה תלבשו למסע בזמן