ספרו לי עוד

במוזיאון הרצליה מוצג עד סוף נובמבר 2023 מערך התערוכות "ספרו לי עוד": הוא מציג את הפנים השונות והמפתיעות של עולם האיור המקומי, הפורץ מהדף ומקבל ביטוי חומרי ומדיומלי בדו־ממד ובתלת־ממד, בפיסול ובטקסטיל, בצילום ובאנימציה. לקראת התערוכות הופנתה הבקשה (או התביעה) "ספרו לי עוד" ליוצרות וליוצרים מרכזיים, מדורות שונים, הפועלים בעולם האיור הישראלי כיום. הם התבקשו לחשוב על עבודות חדשות שיביאו לידי ביטוי את ה"סיפור" (מי מספר, מי מבקש שיספרו לו, ואיזה תפקיד ממלא האמן בסיפור); ולא פחות חשוב מכך, את ה"עוד" (למה ומתי אנחנו לא מסתפקים בדימוי, ודורשים יותר).

על התערוכה "הקוף למד לארוג" של בתיה קולטון ורוני פחימה הרחבתי בפוסט קודם, כיוון שיש בה עבודה המבוססת על הספר "אדרות הלחש" מאת דיאנה ווין ג'ונס, שתרגמתי לעברית להוצאת עוץ. היא כוללת גם את היצירה "חברושקה", מעין קומיקס בתלת ממד טקסטילי המציג עיבוד לאגדה במבנה של אריגים בטכניקות שונות, שאפשר להקיף ולהיכנס לתוכו.

תערוכה אחרת במערך היא "אבן, נייר ומספריים" המציגה עבודות של שלושה מבכירי המאיירים הישראלים: שמואל כץ (1926, אוסטריה – 2010, ישראל), רות צרפתי (1928–2010, ישראל) ואראלה הורביץ (1929–1994, ישראל), בהקשרים ובחומרים אחרים, מעבר לספרי הילדים המוכרים שלהם. בין השאר, רות צרפתי עיצבה בדים, ואפשר לראות עיצובים מצוירים, בדים ממש ואפילו שמלות שתפרה מהם בעצמה.

עבודה נוספת שקשורה לבגדים ומצאה חן בעיני היא Online Shopping של שירה גלעדי, חלק מהתערוכה "בינג'", המשלבת בין איורים צמודים לקיר לפריטים תלויים שהקווים שלהם בתלת ממד.

אני ממליצה מאוד ללכת למוזיאון ולראות את כל התערוכות הללו.