לסיור "מקצועות שנעלמים מהעולם" רציתי להצטרף כבר מזמן מאוד, והנה סוף סוף הצלחתי. המיזם של מיטל כץ לוקח אותנו לעולמם של בעלי מלאכה ותיקים מהסוג ההולך ונעלם וחושף את סיפוריהם האישיים והמקצועיים. המדריכה שלנו הייתה מיכל מינסקי, שאני תמיד אוהבת לראות את האוצרות הנוסטלגיים שהיא מוצאת בארכיון "הצלמניה".
ביקרנו אצל שלום צימבר, כורך הספרים, שמשתמש עדיין במברשת שירש מאביו. הוא הדגים לנו בקווים כלליים את תהליך היצירה של ספר בכריכה קשה, כולל קיפול קונטרסים של נייר, התאמת שדרה ועטיפה והדבקה עמידה. אני מכירה מעט את התהליך מהצד הפנימי, של תוכן הספרים: מתרגמות ושאר בעלי מקצוע ספרותיים עדיין מקבלים תשלום לפי יחידת מידה הנקראת ג"ד, ומבוססת על כך שהגיליון הגדול היה מקופל ל-16 עמודים, ובהם 24,000 סימני דפוס.
שלום מקבל עדיין ספרים לתיקון או הזמנות מיוחדות כמו חוברות אישיות ומשחקים משפחתיים. הוא גם מכין פריטים חד פעמיים כמו מחברות ופנקסים העושים שימוש חוזר בהדפסים מספרים ישנים.
בהמשך ביקרנו בחנות הקסמים של דיקו, שגילה לנו כמה סודות מהבמה ומאחורי הקלעים. טעמנו מעדנים אצל בורקס פוני, עסק בן יותר ממאה שנה, ובחנות פיצוחי מאיר, שעדיין מכינים בה מספאן (מרציפן מסורתי במרקם גס יחסית, שאני זוכרת מילדותי בשכונת תל ברוך). ראינו גם את חנות ומפעל חגורות העור בהנהלת בוריס.
סיימנו את הסיור במפעל של יעקב, שמייצר חפצי נוי ומוצרים שימושיים ממתכות כבר יותר משישים שנה. בחודשים האחרונים נוספו לחמסות ולסמלים הוותיקים אצלו גם דיסקיות וסיכות חטופים. הוא מקווה ביחד עם כולנו שאלה יהפכו למזכרות בלבד, בלי חשיבות מעשית, מהר ככל האפשר.
