מה תלבשו למסע בזמן?

תלבושות לאורך ההיסטוריה

"רצח זה לא מנומס"

sign7
כריכה

רצח זה לא מנומס מאת רובין סטיבנס הוא ספר חדש בתרגום שלי בהוצאת עוץ (איור עטיפה נהדר: אלינה גורבן).

דייזי וולס והייזל וונג הן תלמידות כיתה ח’ בפנימיית דיפּדין, באנגליה של שנות השלושים של המאה העשרים. הן מקימות מועדון בילוש בהשראת ספרי התעלומות החביבים עליהן, ולפתע פתאום נקרית בדרכן פרשיית רצח מיסתורית שרק הן יכולות לפענח. הספר מומלץ לקריאה מגיל 10, והוא ראשון בסדרת בילוש מענגת וממכרת, שהיתה ללהיט גדול בבריטניה. אפשר להוריד פרק לדוגמה כאן.

במהלך תרגום הספר חיפשתי, כמובן, תמונות והסברים שיעזרו לי להבין איך מתלבשות הדמויות.


מעל אפשר לראות תמונה של תלמידות בית ספר, עם מורתן, מתיכון לבנות בשם האוול בוויילס, מתוך כתבה בדיילי מייל.

התמונה הזאת לקוחה מאתר המוקדש להיסטוריה של אדינבורו, ונראות בה תלמידות במדי בית ספר בסביבות התקופה שבה מתרחש "רצח זה לא מנומס". הן לובשות את מה שמכונה בספר סרפן (באנגלית – pinafore) ומתואר "השמלה האפורה המשעממת שאנחנו לובשות כחלק ממדי בית הספר", וכן עניבה, גרביים עבים וחולצה בהירה עם צווארון.

פריט לבוש נוסף שנראה בתמונה ומככב בספר הוא פּוּלוֹבֶר, כלומר סוודר עליון. הייזל שוכחת את הפולובר שלה באולם ההתעמלות, וכשהיא חוזרת לחפש אותו היא נתקלת בגופתה של מיס בֵּל, המורה למדעים. התלבטתי איך לקרוא לסוודר בתרגום לעברית, כי פולובר היא לא מילה שכיחה בימינו. השארתי אותה כי בספר שמתרחש לפני מאה שנה כמעט, הגיוני שיהיו מילים מיושנות. עזרה לי העובדה שבסוף הספר יש מונחון עם הסברים למילים ולמונחים ייחודיים לחיים בפנימיה.

האיור הזה מראה בנות בתלבושת הוקי. לשתי גיבורות הספר יחס שונה מאוד לפעילות הספורטיבית בבית הספר. דייזי מתלהבת מאוד ממשחקי ההוקי ומעריצה את מיס הופקינס, המורה לספורט. לעומתה הייזל, שרק הגיעה לאנגליה מהונג קונג, שונאת את התלבושת והפעילות גם יחד, וכותבת "האנגלים סבורים שהמקום היחיד שבו יכול להיות לך קר הוא הישבן, אז הם מכריחים אותך ללבוש עוד תחתונים מעל התחתונים הרגילים כדי לשמור על חום הגוף".

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

4 מחשבות על “"רצח זה לא מנומס"”

  1. מדוע התרגום המזעזע הזה לכותר של הספר? בכל זאת ספר ילדים- אי אפשר למצוא שם אחר????

  2. ספר מעולה! ואכן יש בו מילים משונות
    'תרכוס' הוא הפסגה…
    אני לא ילדה, והייתי במתח. גם צחקתי ממש לא מעט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

יומה של מיס פטיגרו

"יומה של מיס פטיגרו" מאת ויניפרד ווטסון מתרחש בלונדון של שנות השלושים והוא שיר הלל לבחירה בשמחת חיים ולכוחם הטרנספורמטיבי של בגדים וטיפוח המראה החיצוני

להמשך קריאה »

המידות הטובות

קראתי בהנאה את "המידות הטובות" מאת מדלין סנט ג'ון בתרגום מלבב של הדסה הנדלר (עריכת התרגום: ורד שוסמן, תכלת הוצאה לאור). הספר מגולל את קורותיהן

להמשך קריאה »