זאת התלבושת ההיסטורית שהכנתי לי לכבוד כנס אייקון 2018. הדמות שאני "מגלמת" היא מטרוניתה כפרית סקוטית בת המאה ה-18. כששאלו אותי עליה עניתי כך:יש לנו

הדפסי אופנה, כפי שכתבתי בעבר בהרחבה, היו החל מהמאה ה-18 דרך שכיחה להפצת עדכוני האופנה, ופעמים רבות שימשו גם לעיצוב הבית, כתמונות תלויות על הקיר.

בשנת 2016 יצא לאור בתרגומי בהוצאת יניב הספר “כננת האווירונאוט” מאת ג’ים בוצ’ר (עריכת התרגום: מורן שין).הספר שייך לז’אנר המכונה סטימפאנק. חשבתי להסביר את העניין

בספרייה של הוריי מצאתי ספר מצהיב, מדריך לאספנים וחובבי שוקי עתיקות משנת 1929. יש בו סקירה של התקופות בהיסטוריה, כולל סגנונות אדריכלות, ריהוט וביגוד. האיורים

הנסיכה שרלוט הייתה בתו החוקית היחידה של ג'ורג' הרביעי מלך אנגליה. צילמתי את דיוקנו של המלך הנהנתן, מאחורי עץ חג מולד עם בובות בדמותו, ברויאל

בסיור בארכיון רוז לאופנה וטקסטיל ראיתי את הסט הזה, חצאית וז'קט בירוק-סגול מטאלי בעיצוב של יהודה דור, משנת 1980. מנהלת הארכיון, טל גרנובסקי-אמית, סיפרה לי

העיבוד העדכני ביותר עד כה לספר "אמה" מאת ג'יין אוסטן, בבימויה של אוטום דה-ויילד, מוצלח ומהנה. העלילה מתקדמת בתנופה וצוות השחקנים מעולה ומוכר משלל סדרות

קולין פירת' בחולצה לבנה רטובה? את הסצינה הידועה מ"גאווה ודעה קדומה" (1995) כולנו מכירות: כחום היום קופץ מר דארסי לשחייה מרעננת באגם שבנחלתו, ואז חוזר

טלי סטולובי היא ד"ר לעבודה סוציאלית וחוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש. היא עושה ראיונות מעניינים הנוגעים לשיטת "סטיילינג תרפי" שהמציאה. אפשר לצפות בכולם בערוץ היוטיוב

מיכלאנג'לו פיסטולטו, "ונוס של הסמרטוטים", יצירה המוצגת בשלוחת מוזיאון טייט בליברפול. לכאורה, היצירה מעמידה זה מול זו פסל קלאסי ופסולת של העולם המודרני, בדמות אלה

ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל בשנקר סגור בדרך כלל לציבור הרחב, אבל בקיץ 2019 ניתנה הזדמנות מיוחדת להצצה והסברים על כמה מהפריטים בו. אחד מהם היה

לאחרונה נתקלתי באמזון ברומן רומנטי חמוד ששמו "גברים אמיתיים סורגים". סיפורו של ג'סי סטרונג, שיורש עם אחיו חנות סריגה שכונתית שאמם ניהלה ומתעקש להשאיר אותה

בשנת 2018, בזמן שתפרתי את התלבושת ההיסטורית שלי, שלחו לי תמונות של ערכה לנשיאת ספל תה סביב המותניים. לא יכולתי להתאפק, והוספתי אותה לתלבושת שלי.